Avodah Zarah 93

Kapitel 93

א אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסורין וה"נ כעיברו ולבסוף נרבעו דמי

1 wenn aber zuerst die Schwängerung und nachher die Bestialität, so sind alle der Ansicht, daß [das Junge] verboten sei, und dies gleicht ja der Bestialität nach der Schwängerung.

ב איכא דאמרי מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסור והני נמי כי עיברו ולבסוף נרבעו דמי

2 Manche lehren: Der Streit besteht nur über den Fall, wenn zuerst die Bestialität und nachher die Schwängerung erfolgt ist, wenn aber zuerst die Schwängerung und nachher die Bestialität, so sind alle der Ansicht, daß es verboten sei, und dies gleicht ja der Bestialität nach der Schwängerung. –

ג הכי השתא התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזא באנפה הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא

3 Was soll dies: in diesem Falle war es vorher ein Vieh und ist jetzt ein Vieh, nur war die Tür vor ihm abgeschlossen, in jenem Falle aber war es vorher Weizen und jetzt ist es Mehl!?

ד בעי ר"ל המשתחוה לדקל לולבו מהו למצוה

4 Reš Laqiš fragte: Darf von einer [götzendienstlich] verehrten Dattelpalme ein Feststrauß zur Ausübung des Gebotes entnommen werden!?

ה באילן שנטעו מתחלה לכך לא תיבעי לך דאפילו להדיוט נמי אסור כי תיבעי לך באילן שנטעו ולבסוף עבדו

5 Von einem Baume, der dafür gepflanzt worden ist, ist es nicht fraglich, denn ein solcher ist auch einem Gemeinen verboten, fraglich ist es nur von einem Baume, der gepflanzt und nachher angebetet worden ist.

ו ואליבא דרבי יוסי בר יהודה לא תיבעי לך דאפי' להדיוט נמי אסור כי תיבעי לך אליבא דרבנן לענין מצוה מאי מי מאיס כלפי גבוה או לא

6 Ferner ist es nicht fraglich nach R. Jose b. Jehuda, denn nach ihm ist er sogar einem Gemeinen verboten, fraglich ist es nur nach den Rabbanan: wie ist es bei der Ausübung eines Gebotes; ist er für den Höchsten widerwärtig oder nicht?

ז כי אתא רב דימי אמר באשירה שביטלה קמבעיא ליה יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות

7 Als R. Dimi kam, sagte er, die Frage bezog sich auf eine Ašera, die entheiligt worden ist: gibt es bei der Verwendung zu einer göttlichen Handlung eine Aufhebung oder nicht? –

ח תפשוט ליה מדתנן כיסהו ונתגלה פטור מלכסות כיסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות

8 Dies ist ja zu entscheiden aus dem, was wir gelernt haben: Wenn man es bedeckt hat und es aufgedeckt worden ist, so braucht man es nicht mehr zu bedecken, hatte der Wind es bedeckt, so muß man es bedecken. Hierzu sagte Rabba b. Bar Ḥana im Namen R. Joḥanans: Dies lehrten sie nur von dem Falle, wenn es wieder aufgedeckt worden ist, wenn es aber nicht wieder aufgedeckt worden ist, so braucht man es nicht zu bedecken.

ט והוינן בה כי חזר ונתגלה מאי הוי הואיל ואידחי אידחי

9 Dagegen wandten wir ein: Was ist denn dabei, daß es wieder aufgedeckt worden ist, [das Gebot] ist ja verdrängt worden!?

י וא"ר פפא זאת אומרת אין דיחוי אצל מצות

10 Und R. Papa erwiderte, dies besage eben, daß es bei Geboten keine Verdrängung gebe. –

יא דרב פפא גופיה איבעיא ליה מפשט פשיטא ליה לרב פפא דאין דיחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא

11 Hinsichtlich der Lehre R. Papas selbst ist es ihm fraglich: war es R. Papa entschieden, daß es bei Geboten keine Verdrängung gebe, ob erleichternd oder erschwerend,

יב או דלמא ספוקי מספקא ליה ולחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו

12 oder war es ihm fraglich, somit gilt dies nur erschwerend und nicht erleichternd. – Dies bleibt unentschieden.

יג בעי רב פפא המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת

13 R. Papa fragte: Darf Wolle von einem [götzendienstlich] verehrten Vieh für die Purpurfäden verwandt werden? –

יד תכלת דמאי אי תכלת לכהנים היינו בעיא דרמי בר חמא ואי תכלת לציצית היינו בעיא דר"ל

14 Für welche Purpurfäden: wenn für die Purpurfäden der Priester, so ist dies ja die Frage des Rami b. Ḥama, und wenn für die Purpurfäden der Çiçith, so ist dies ja die Frage des Reš Laqiš!? –

טו אין ה"נ דלא הוה למיבעי ליה והאי דקא בעי ליה הא משום דאיכא מילי אחרנייתא צמרה מהו לתכלת קרניה מהו לחצוצרות שוקיה מהו לחלילין בני מעיה מהו לפארות

15 Dem ist auch so, nur [fragt er es deshalb], weil es bei diesem mehrere Fragen gibt: darf die Wolle für die Purpurfäden verwandt werden? Dürfen die Hörner als Trompeten verwandt werden? Dürfen die Schenkelknochen als Flöten verwandt werden? Dürfen die Därme als Saiten verwandt werden?

טז אליבא דמ"ד עיקר שירה בכלי לא תיבעי לך דודאי אסיר

16 Nach demjenigen, welcher sagt, die Tempelmusik war vornehmlich eine instrumentale, ist es überhaupt nicht fraglich, nach diesem ist es entschieden verboten,

יז כי תיבעי לך אליבא דמ"ד עיקר שירה בפה בסומי קלא בעלמא הוא ומייתינן או דלמא אפילו הכי אסיר תיקו

17 fraglich ist es nur nach demjenigen, welcher sagt, die Tempelmusik war vornehmlich eine vokale: dienen [die Instrumente] nur zur Verfeinerung des Tones, somit dürfen sie dazu verwandt werden, oder ist es dennoch verboten? – Dies bleibt unentschieden.

יח בעי רבה המשתחוה למעין מימיו מהו לנסכים מאי קא מיבעיא ליה אילימא לבבואה קא סגיד או דלמא למיא קא סגיד ותיבעי ליה ספל להדיוט

18 Rabba fragte: Darf das Wasser von einer [götzendienstlich] verehrten Quelle zum Gußopfer verwandt werden? – Was ist ihm da fraglich: wenn etwa, ob hierbei das sich abspiegelnde Bild oder das Wasser verehrt wird, so sollte er doch hinsichtlich eines Beckens für einen Gemeinen gefragt haben!? –

יט לעולם למיא קא סגיד והכי קמבעיא ליה למיא דקמיה קא סגיד וקמאי קמאי אזדו או דלמא לדברונא דמיא קא סגיד

19 Die Verehrung gilt tatsächlich dem Wasser, nur fragt er folgendes: galt die Verehrung nur dem Wasser, das sich vor ihm befand, und dieses ist ja fort, oder galt sie dem Wasserstrome? –

כ ומי מיתסרי והא א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק מים של רבים אין נאסרין לא צריכא דקא נבעי מארעא:

20 Kann es denn verboten werden, R. Joḥanan sagte ja im Namen des R. Šimo͑n b. Jehoçadaq, der Kommune gehörendes Wasser könne nicht verboten werden!? – In dem Fall, wenn es aus seinem eigenen Grundstücke hervorquillt.

כא <big>מתני׳</big> מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה

21 WENN JEMAND EIN HAUS IN DER NÄHE EINES GÖTZEN HAT UND ES EINSTÜRZT, SO DARF ER ES NICHT WIEDER AUFBAUEN. WAS MACHE ER NUN? ER ZIEHE VIER ELLEN EIN UND BAUE.

כב שלו ושל עבודת כוכבים

22 GEHÖRT ER IHM UND DEM GÖTZEN,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel